English translation by ChatGPT below
על המושג "בעיית האמפתיה הכפולה" שמעתי לראשונה בכנס קהילה 2023 של המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות.
עמדתי שם ליד פוסטר של יונת רם ושותפים, הגעתי אליו כי זיהיתי את שמות אחד הכותבים, סימון ברון כהן, אחד החוקרים הוותיקים והגדולים בתחום שעבודותיו היו השראה במחקרי הקודמים כאתגרים לבחינת אינטלגנציה חברתית בבינה מלאכותית. בין העומדים התפתח דיון. במחקר אוטיזם מתמקדים הרבה במגבלות של אוטיסטים להבין אחרים ופתאום נשמעו קולות מהכיוון ההפוך - המגבלות של אחרים להבין אוטיסטים! "היום כבר מתחילים לדבר על בעיית האמפתיה הכפולה" - הא הא, סוף סוף המדע התקדם ומדבר על מה שהיה אינטואטיבי ומובן מאליו עבורי שנים.
מדוע לקח כל כך הרבה זמן להכיר בכיוון השני?
אני תוהה אם יש קשר למידת הגיוון הנוירולוגי בין חוקרי התחום. מרבית החוקרים בפסיכולוגיה שהכרתי היו נראים לי נוירוטיפיקליים. באופן טבעי אנשים חוקרים את המציאות מנקודת מבטם והסביבה שלהם. אם אין מספיק נוכחות קולגיאלית של אנשים שחווים את העולם אחרת, נשארים עם נקודת מבט אחת.
אפשרות נוספת היא כי יותר קל להבין נוירוטיפיקלים, אוכלוסייה גדולה וסטטיסטית אחידה יותר.. חבר-פסיכולוג אמר לי פעם "ראית אוטיסט אחד ראית אוטיסט אחד" רצה לומר - על משקל התבנית "ראית אחד ראית את כולם" אז כאן לא, הפוך, כל אחד הוא עולם בפני עצמו, מתנהג אחרת, ראית אחד למדת על אחד וזהו.
---
